<h1>עץ חיים לרבינו יעקב ב"ר יהודה חזן מלונדרץ הלכ' נשיאות כפים פ"ב</h1>
<h2>דף לח.</h2>
במקדש עולין לדוכן אחר תמיד השחר ופושטין אצבעותיהם על גבי ראשיהם וכהן גדול למטה מן הציץ ומקרא כמו בגבולין. ואין עונין צבור אמן, אבל אחר הפסוקים צבור יענו ברוך יי אלהי ישראל מן העולם ועד העולם. ואומר השם המפורש יו"ד ה"י וי"ו ה"י ככתיבתו. ובמדינה, ומשמת שמעון הצדיק אף במקדש, אין אומר השם אלא בכינוייו, כדי שלא ילמדו אותו הדיוטות. וחכמים מלמדין אותו אחד לשבע שנים לתלמידיהם.
<h2>דף לח:</h2>
כהן נושא כפיו אפילו כמה פעמים ביום, לכמה צבורים. ואם לא עקר רגליו לילך לדוכן בשעה שאמר החזן רצה לא יעלה פעם זה, דכתיב [ויקרא ט'] וירד מעשות החטאת. כל כהן שאין עולה אף על פי שבטל מצות עשה אחת, הרי זה כעובר ג', שנאמ' [במדבר ו'] כה תברכו, אמור להם, ושמו שמי. ודווקא כשמזהירין אותן וראיה מירושלמי [ברכות פ"ה ה"ד] דר' שמעון בן פזי כד הוה תשש כח, קאי לאחורי העמודים, ר' אלעזר נפק לאבראי. וכל מה שלא יזהירום ישראל לעלות שאז עוברים. וכהן שאין מברך אין מתברך, שנאמר [בראשית י"ב] ואברכה מברכיך. לא יהא קל בעיניך ברכתם, כי אף על פי שחוטאים עושים מצות הקדוש ברוך הוא והוא מסכים על ידם ומברך עמן. עם שאחורי כהנים אינן בכלל ברכה, אבל שלפניהם בכלל, ואפילו מחיצה של ברזל אינה מפסקת.
עיר שכלה כהנים כלן עולין לברך ישראל שבשאר מקומות וט(פ)[ף] עונין אמן, אם לא יש עשרה כהנים שלא עלו, שהם עונין אמן. אין כהן רק השליח צבור בלבד, אם מובטח לחזור לתפלתו רשאי לעלות. אין כהן כלל, אומר [שליח] הצבור אלהינו ואלהי אבותינו ברכנו כו' עד וישם לך שלום. ושמו כו', שים שלום, בלא עניית אמן לעם.
<h2>דף לט.</h2>
כהן אף על פי שאינו חכם והוא חוטא משאר עבירות, חוץ מעבודה זרה ושפיכות דמים, ואינו בעל מום, כמו ידיו בהקניות ואצבעותיו עקומות ואינו עלג ולא כבד פה ואין רירו יורד על זקנו בשעה שמדבר ולא סומא אפילו באחת מעיניו ולא ידיו צבועות סטים ופואה, או אפילו היו בו מומין אלו ורגילין בו אנשי עירו, שאז אין מסתכלין בו, ואם נתמלא זקנו, נושא כפיו. ואם (אינו) חוטא מעבודה זרה ושפיכות דם ואף אם שגג ועשה תשובה מהם לא ישא, כן פסק רב עמרם, דאיתקש למשרת, שנאמר [דברים י"ח] לעמוד לשרת. מה משרת פסול, שנאמר [מ"ב כ"ג] אך לא יעלו כהני במות אל מזבח יי, אף לדוכן. ורבינו גרשום אומר דלא הוקשו כי אם לעמידה, דכתיב לעמוד, ומכשיר מי שנשתמד ועשה תשובה, והלא כל ישראל חטאו בעבודה זרה בימי המלכים ומסתמא היו שם כהנים ואומר הקדוש ברוך הוא, שובו אלי ואשובה אליכם [זכריה א']. וקטן בן שלוש עשרה ולא נתמלא זקנו נושא כפיו עם אחרים אבל לא מעצמו. שתה כשיעור רביעית יין בבת אחת, שהוא אצבעים על אצבעים על רום אצבעים וחצי אצבע וחומש אצבע, בגודל שמושחין בו בכל התורה הנקרא בהן, אין נושא עד שיסיר יינו. וכן אם לא נטל ידיו עד הפרק וכן אם שתה יותר מרביעית אפילו מזוג, אפילו בכמה פעמים, אבל רביעית מזוג או בשתי פעמים נושא.
